בדיוק בדקתי ספר בו אחת הדמויות הייתה מומחה כלכלי שהתמחה במחקר המחקר על אושר. הוא הפיק נוסחה כלשהי, שלא אוכל לתעד בדיוק את צודקת, אולם הג’יסט שלה היה אושר = אמת – ציפיות. אולי היה שם קצת מתמטיקה מאתגרת יותר, עם זאת השיטה הפשוטה שתפסתי אותה ממש כאן הגיונית לי. אם הציפיות שלך גבוהות מהמציאות, אתה בסופו של דבר עם מספר לא חיובי במחלקת האושר. נוחות בלתי צפויה היא המתכון לאושר הכללי. כלומר, כאשר מה שאנחנו מצפים אינו דבר מיוחד – כמו גם הניסיון שלנו עולה על זה.

כשנכנסתי ליום האם, הרגשתי מופגזת על ידי הודעות תקשורתיות על כך שזה היום הכי מקסים אי פעם, כמו גם הרגשתי מודאגת לאמהות שנוטות להיות בעלות ציפיות גבוהות. כשחבר טוב בפייסבוק פרסם על רצון בראנץ ‘כמו גם תכשיטים, אני מאמין שאנחנו אחראים לאושר שלנו, כך שאם אתה רוצה את הדברים האלה, אני מאמין שאתה כנראה צריך להבטיח אותם בעצמך.

אהבתי מספר מהפוסטים שבדקתי על יום האם, כמו גם את הדברים שחבריי הטובים בחיים האמיתיים הצהירו בקול רם, על התחושה המבלבלת של לרצות להישאר (לעזאזל) לבד, עם זאת, כמו כן, רציתי לעשות את חלקים מהנים בהורות, הדברים שגורמים לנו להרגיש נאהבים: קבלת קלפים מצוירים ביד כמו גם להתכרבל. ריצות מכולת היו ברשימות רבות של נשים של דברים שהם רוצים למחוק את האחריות האופיינית שלה ביום ראשון.

היום שלי היה סיפוק 100%. בעזרתו של ראיין, סקרלט קנתה לי קיפוד קטן ממולא, שכאשר הצהירתי היה מקסים ב- Barnes & Noble, שהראה לי בדיוק כמה היא רצתה לרצות כמו גם להפתיע אותי. ג’וליאן בחר כובע בייסבול לקבוצת הליגה שלו שאני יכול ללבוש למשחקים שלו. במילותיו של ראיין, “ברוך הבא ליום שלך-ישן-מספיק-לבחירות מתנות ליום שלך.”

בבוקר לקחתי את אמא שלי כמו גם את ילדי לתצוגת פרפרים בפארק הכניסה הזהב של סן פרנסיסקו. הצעירים התנגדו בהתחלה, אולם כשהזכרתי להם שזה היה היום המיוחד שלי, הם הפסיקו להתלונן. בחזרה לבית אכלתי שאריות הסתכלתי קדימה בזמן שראיין הכין ארוחת צהריים לילדים. אחר הצהריים יצאנו לטיול כדי להשיג ארטיקים אלגנטיים – שלי נשרף קרמל. אחר כך, המחצית השנייה שלי לקחה את הצעירים לפארק כמו גם כשהם יוצאים לדלת הכניסה, הוא קרא לי שאגלה יין מצמרר במקרר. לארוחת הערב הוצאנו הודי, הפייב שלי, שהוא הזמין כמו גם בחר. שמתי לב שהוא קנה מספר פינוקים של שוקולד מריר כמו גם העביר אותם במקומות האופייניים שלי, כמו גם בחרתי אחד לאכול בזמן שדבקנו במשרד לאחר שהעלתי את הצעירים למיטה.

יום האם בכנות לא כל כך חשוב לי, כמו גם אולי בגלל זה כל כך שמחתי מהיום שלי. גַם? מכיוון שכבר החלטתי שאני לא אחראי על שליטה עצמית במשך היום, היו פחות מאבקי כוח מהרגיל. בדיוק איך עבר יום אמך? האם הציפיות שלך היו מרוצות או חרגו?